גדעון שני יליד הארץ, בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בר אילן, תואר שני במדעי החברה והמתמטיקה מאוניברסיטת חיפה, בוגר בית הספר לפקוד ומטה, מוסמך המכללה לביטחון לאומי בהצלחה יתרה, ובוגר המרכז לאומנות חזותית במכללה האקדמית לחינוך קיי.
שירת כעשרים ושתים שנה בצה"ל והשתחרר כמפקד בסיס בדרגת אלוף משנה, הקים את חברת "כתר" בכימיקלים לישראל וניהל אותה, עבד כעשרים ושתים שנה במשרד הביטחון כמנהל חטיבה. עוסק כיום בפעילות קהילתית צבורית, יושב הראש של ועדת הביקורת של אוניברסיטת בן גוריון וחבר הועד המנהל שלה.

בשנת 2006 הוענק לו עיטור יקיר העיר ב"ש.                                                   
בשנת 2007 הוענק לו עיטור יקיר צוות(ארגון גמלאי צה"ל).
בשנת 2010 קיבל את מדלית הכסף של הפדרציה העולמית WVF (ארגון הויטרנים העולמי).
בשנת 2014 הוענק לו עיטור מגן ראש העיר באר שבע לארגונים מצטיינים.
בשנת 2007 התקבל לאגודת הציירים והפסלים בישראל.
בשנת 2012 נבחר ליו"ר אגודת הפסלים והציירים של באר-שבע והנגב.
בין השנים 2012-2016 יוצר שיתופי פעולה בין אגודת הפסלים והציירים של ב"ש והנגב לאגודות אמנים ברחבי הארץ ובמקביל מלמד אמנות בהתנדבות במרכז לבריאות הנפש בב"ש. תלמידיו מגיעים להישגים מרשימים.

גדעון החל לצייר לראשונה עם יציאתו לגמלאות בשנת 2005, את הכשרתו בציור רכש, במרכז לאומנות חזותית, במכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע. וסיים את לימודיו כמדריך מוסמך בכיר לאמנות.
גדעון שני מצייר בסגנון ריאליסטי, משתמש בצבעי מים, בצבעי אקריליק ובעיקר בצבעי שמן.
תחום ציוריו רחב ומגוון ואפשר לראות ביניהם ציורי נוף, דומם ודיוקנאות, כאשר הוא מתרכז בעיקר בנופי הדרום על צבעיהם המיוחדים.

בשנת 2015 החל לפסל. את השכלתו רכש בסטודיו של הפסלת ציפי בירן. פסליו עוסקים בפורטרטים אקספרסיביים ובסיפורי התנ"ך ומעגנים בתוכם את מסורת הפיסול הריאליסטי. גדעון מפסל בחימר ומשלים את יציקת הפסלים בברונזה ופולייסטר.

במהלך השנים מאז 2005 הציג מציוריו ב-17 תערוכות יחיד והשתתף ב-50 תערוכות קבוצתיות שהתקיימו בארץ ובחו"ל.
עבודתו שואבת את חומריה, מיופיים הקסום של נופי הדרום אשר התוודע אליהם לראשונה בעת שירותו הצבאי ומאז במשך למעלה מ-50 שנה, הפכו להיות סביבת חייו הפיזית, המנטאלית והרגשית.

כדבריו: "המפגש שלי עם הנוף הוא מפגש של שייכות ומחויבות ולא של צופה מהצד. שייכות להיסטוריה של אבות אבותיי שנדדו כאן לפני אלפי שנים. שייכות לתושבי המדבר שנדדו לכאן לפני מאות שנים, שייכות לתושבים הגרים כאן כיום ושייכות ליופיים הטהור והבראשיתי של מרחבי הנגב, מהמכתש הגדול על צבעיו וצורותיו הקוסמיות ועד לנופי סדום המטילים אימה וכישוף על המתבונן".